יום נוסף שהשארנו לברצלונה... ויש לנו המון להספיק.
התחלנו בנסיעה לכיוון שער הניצחון של ברצלונה, שנמצא בקצה של הגן שהיינו בו ביום ראשון ולא היה לנו כח ללכת. צילמנו קצת והמשכנו לנקודת העצירה הראשונה סגרדה פמיליה.
התחלנו בנסיעה לכיוון שער הניצחון של ברצלונה, שנמצא בקצה של הגן שהיינו בו ביום ראשון ולא היה לנו כח ללכת. צילמנו קצת והמשכנו לנקודת העצירה הראשונה סגרדה פמיליה.
הכנסיה שלנצח נראה כאילו היא בבניה וכנראה שבעוד עשר שנים בערך ב"חגיגות" מאה למותו של גאודי אמורה להסתיים הבניה. ויתרנו על כניסה לאור התורים הארוכים והמחיר המופרז... בכל מקרה אם היינו מחליטים לשלם עדיף להזמין שעת כניסה מראש באינטרנט.
על אף הכנסיה נראית כמו אתר בניה אחד גדול זה עדיין מרשים מאוד!
את יסמין עניינו בעיקר גני המשחקים במקום ובועות הסבון שעשה "אומן" בועות.
על אף הכנסיה נראית כמו אתר בניה אחד גדול זה עדיין מרשים מאוד!
את יסמין עניינו בעיקר גני המשחקים במקום ובועות הסבון שעשה "אומן" בועות.
משם הלכנו ברגל בשדרה מוצלת מלאת בתי קפה וחנויות נחמדות לעבר בית החולים הישן שדרור ראה בגוגל המבנה שלו יפה ומרשים, הליכה נעימה של כ-500 מטר אבל גם שם בשביל להכנס דורשים כסף. אז שוב הצטלמנו והמשכנו לחניה בנסיעה ליעד הבא.
חזרנו לאוטו ונסענו לחניה "קרובה" לרחוב הראשי בו נמצאים הבתים המפורסמים של גאודי קאסה מילה וקאסה באטלו. ההליכה הייתה ארוכה ויסמין איבדה סבלנות אז כשהגענו לרחוב הנכון (יותר נכון שדרה) התיישבנו לאכול במקדונלד שנמצא במיקום אסטרטגי.. מול קאסה באטלו המפורסמת, שבענו והמשכנו בטיול.
הלכנו לקאסה באטלו החלטנו לא להכנס אל אף שהבנו שנחמד ויש חצר אחורית יפה, שוב מחיר הכניסה המופרז הכריע (20 יורו לאדם).
דרור כמו ישראלי טוב החליט לבדוק אם יש דרך לראות את הגינה האחורית וכך מצאנו את עצמנו נכנסים לחנות לדברי בית/גינה עולים שתי קומות ומשקיפים על הגינה האחורית ממרפסת החנות. בדרך קנינו גם ניילון נצמד לאריזת כיסא התינוק שנקרעה בטיסה הקודמת.
דרור כמו ישראלי טוב החליט לבדוק אם יש דרך לראות את הגינה האחורית וכך מצאנו את עצמנו נכנסים לחנות לדברי בית/גינה עולים שתי קומות ומשקיפים על הגינה האחורית ממרפסת החנות. בדרך קנינו גם ניילון נצמד לאריזת כיסא התינוק שנקרעה בטיסה הקודמת.
משם הלכנו לקאסה מילה, עוד בניין מפורסם של גאודי. בכלל נראה כי כמה בניינים פחות מפורסמים בנויים בסגנון אך לא עומדים לידם עשרות/מאות תיירים.
את דרכנו חזרה לאוטו החלטנו לעשות במטרו (צריך לבדוק גם את הרכבת התחתית) למזלנו ארז (חבר של דרור) הביא לנו שארית כרטיסים למטרו שהספיק לכולנו. מתחת לאדמה הלכנו די הרבה עד שהגענו לרכבת הנכונה, בחום וברוח.. אבל אין ספק שנראה שגם ברצלונה מרושתת היטב בתחבורה ציבורית.
אני לחצתי להגיע לאזור הנמל, להסתובב שם... דרור לחץ על סיבוב נוסף ברובע הגוטי וכך הוחלט שנחנה ליד הנמל (בקצה הרמבלס) משם דרך הקניון של הנמל והאקווריום נלך לרובע הגוטי ונחזור מהרמבלס. זה טיול נחמד ומומלץ... ידעתי שבנמל נמצא האקווריום אבל החלטנו שאקווריומים ראינו הרבה בטיולים אחרים ושוב למשפחה שלנו לא חובה..... המשכנו בהליכה לקצה הנמל ולרובע הגוטי.
יויו התלונן שכבר ביקרנו ברובע הגוטי אבל אנחנו (השאר) הרגשנו שביום הראשון לא היינו מאופסים והסיבוב שעשו לנו היה יותר מדי לעומק כך שפספסנו דברים שעיניינו אותנו ואזורים תיירותיים גדולים.
אז שוב הסתובבנו בין הסמטאות הקסומות עם החנויות המיוחדות הגענו שוב לקתדרלה של ברצלונה ומשם דרור חיפש את הרובע היהודי ובית הכנסת. לפי הווייז שהובילה אותנו הגענו למקום די עלוב יש לציין, כניסה קטנה לבית הכנסת העתיק וכתובת על הקיר בעברית.
ולקינוח הגענו לפלאסה ריאל... מקום יפיפה, מלא אופי. עצרנו לארוחת ערב במסעדה נחמדה, בה טעמנו (אני ויויו) לראשונה מה זה טאפאס ואכלנו לזניית ירקות מעולה. דרור ענבר ויסמין הסתפקו בפיצה.
משם כשכבר החשיך (סביבות 22:00) הלכנו דרך הרמבלס לנמל ולחניון.
לילה אחרון בגלובו רוג'ו (או רוחו?) ומחר טסים לפרנקפורט.
בשביל יסמין מצאתם בתחילת היום הזה גן משחקים שממש הזכיר לה את השגרה בבית עם נדנדות, מגלשה, וחיות לשבת עליהן. בטח
השבמחקהיא אהבה את זה ונהנתה גם מהבלונים הצבעוניים והענקיים. בשהיא צריכה לשבת הרבה שמן בעגלה זה פחות מענג אותה....