אחרי ארוחת בוקר, יצאנו לדרך... ידענו בגדול מה רוצים לעשות אבל בדרך שינינו תוכניות.
בהתחלה נסענו לאינטרלאקן, רק להוציא כסף.... אבל ביום יפה כזה כשנפרש לפנינו היונגפראו לא יכולנו שלא לעצור ולהצטלם כולנו.
השקפנו על גולשי האויר, יסמין רואה אותם וקוראת בקול וואוו ואאוווו.
בהתחלה נסענו לאינטרלאקן, רק להוציא כסף.... אבל ביום יפה כזה כשנפרש לפנינו היונגפראו לא יכולנו שלא לעצור ולהצטלם כולנו.
השקפנו על גולשי האויר, יסמין רואה אותם וקוראת בקול וואוו ואאוווו.
התחלנו בנסיעה לכיוון הקניון ארה שלוכט... בדרך מפלים מכל עבר אז דרור נכנס לכיוון אחד המפלים וכך מצאנו את עצמנו חוצים מסלולי המראה ונחיתה בשדה תעופה צבאי .
קצת צילומים, גם של חווית שדה התעופה והמשכנו בדרך, מכל עבר מפלים מרשימים כאילו ההרים נוזלים... ולא פלא הטמפרטורה מטפסת מעל ה-20 מעלות כבר בבוקר.
מעבר ההרים אליו החלטנו לנסוע הוא מעבר סוסטן בגובה 2,200 מטר.
התחלנו להתפתל בכבישים היפיפים, הרים מושלגים מולנו ומאחורינו נחלים זורמים ומפלים מכל עבר... ממש יפה.
קריאות ההתפעלות הולכות ומתגברות ככל שעולים בגובה... ובייחוד כשמגיעים לשלוגיות.
יוצאים מהאוטו לתצפיות וצילומים ולבסוף הגענו לנקודת המעבר.. גם כאן נעים מאוד, 16 מעלות. לא ממש צריך מעיל... אבל כבר הבאנו אז הילדים קצת התעטפו. בכל זאת הגענו למעבר מושלג...
בתצפית מלמעלה ראינו כביש שנכנס ליד אגם ודרור רצה לבדוק איך מגיעים לשם.
נסענו לכיוון הסתבר שזה כביש פרטי עולה להכנס 4 יורו/פרנק שוויצרי... משתלם ביותר!
עצרנו בקצה השביל וטיילנו בנוף מדהים בין ההרים המושלגים וחצינו נחלים... מושלם.
חזרנו לאוטו במטרה אולי לאכול צהרים מאוחרים, או בכל זאת להכנס לקניון הארהשלוכט. יהונתן היחיד שהיה רעב השביע את הרעב שלו בשאריות מארוחת הבוקר, יסמין אכלה בננה ולא היתה רעבה... בגלל המחירים המטורפים של אוכל במסעדות הוחלט שנאכל בקראוון שלנו.
עצרנו בכל זאת לטיול בארהשלוכט היפיפה, הטעות שלנו שהיא לא בהכרח טעות היא שהלכנו עם עגלה מהכניסה עם המדרגות. אבל הדרך יותר מרשימה מהכיוון ממנו הגענו. ככה הקטע היפה ביותר נשאר לסוף.
הקניון מאוד מרשים וזרימה חזקה של מים מחרישה אוזנים, חלק מהדרך צריך ללכת במנהרה חצובה וכל הדרך הולכים על גשר עץ מעל המים.
היינו כבר עייפים ויסמין היתה חסרת סבלנות אבל הטבע עדיין עושה לנו את זה!
הקניון מאוד מרשים וזרימה חזקה של מים מחרישה אוזנים, חלק מהדרך צריך ללכת במנהרה חצובה וכל הדרך הולכים על גשר עץ מעל המים.
היינו כבר עייפים ויסמין היתה חסרת סבלנות אבל הטבע עדיין עושה לנו את זה!
את הדרך חזרה לאינטרלאקן עשינו מהצד השני של האגם וירדנו קצת להצטלם כמובן, וצפינו בסירת קיטור חמודה.
משם הלכתי לעשות קניות בסופר לימים הקרובים בידיעה שלאכול במסעדות זה לא אופציה! הילדים ודרור הלכו בכל זאת למקדונלד (הכי יקר בעולם שאכלנו בו עד עכשיו) אני הסתובבתי והתבלבלתי לי בסופר.
המחירים פה יקרים בטירוף יחסית לגרמניה בכלל, ואפילו יחסית לארץ... מזעזע!
חזרנו לקראוון, מיד המשכנו עם הכביסות בזמן שהילדים לקחו את יסמין לאגם ולשחק במגרש המשחקים... ונגמר לו עוד יום.
המחירים פה יקרים בטירוף יחסית לגרמניה בכלל, ואפילו יחסית לארץ... מזעזע!
חזרנו לקראוון, מיד המשכנו עם הכביסות בזמן שהילדים לקחו את יסמין לאגם ולשחק במגרש המשחקים... ונגמר לו עוד יום.
לאורך כל הדרך רואים כמה שהגדולים עוזרים עם יסמין ואיך הם שותפים להשגחה עליה ולטפול בה.
השבמחק