להיום השארנו את דרך השעונים בתקווה שיתקרר מעט. התחלנו בנסיעה לעבר המפלים הגבוהים בגרמניה - מפלי טרייברג. הכניסה עם הכרטיס השחור - חינם. מכיוון שהיינו בטיול הזה במפלים שונים (גם לצד הכביש) בשוויץ לצערי המפלים האלו לא הרשימו אף אחד... על אף שטיול קצר ביער עם סנאים וסלעים תחובות היה נחמד... next.
משם לשעון הקוקיה הגדול בעולם... לצד הכביש ללא כל פסטורליה, רעש של מכוניות ואופנועים שיוצאים מהמנהרה עומד לו בניין שכל צידו שעון קוקיה, נחמד.... במקרה הגענו מעט לפני השעה 12 בצהרים וחיכינו שהשעון יצלצל והקוקיה תעשה קוקו... וכך היה...
נכנסנו לאחר מכן לראות את המנגנון הענק של השעון (חינם בכרטיס השחור)... שנמצא בתוך החנות הענקית של שעוני הקוקיה וסתם שעונים שונים...נחמד... next.
משם נסענו שוב למגלשות הרים הפעם בגוטאך. יסמין ישנה באוטו אז בני הנוער והילד הגדול יצאו לגלישת פרידה מהיער השחור, חזרו מרוצים ... next.
יסמין הישנה איפשרה לי לצאת עם הגדולים למוזאון הזכוכית בוולפאך (שוב חינם בכרטיס השחור) שם ראינו נפח זכוכית, מי שרוצה יכול לנפח בעצמו אגרטל אישי בסכום פעוט של 15 יורו, ראינו גם אומן זכוכית שמפסל חיות קטנות בעיקר. במקום מוזיאון קטן לזכוכית וביציאה משחקיה קטנה לילדים.
בסוף הסיבוב יצאנו לחנות כלי זכוכית ופסלי זכוכית קטנים וכן חנות אביזרי קישוט עצי כריסמס (למטורפי קריסמס למינהם) מלא עצים מקושטים ומוארים... נחמד.... כמובן שאי אפשר לקנות כלום, שלא ישבר בדרך חזרה.
פה הרגשנו שעשינו מבחינתנו V על מרכז היער השחור, בטמפרטורות שהיו אין מצב לטיול רגלי, גם לא הקצר ביותר ולכן ויתרנו על שביל החושים ועל המוזיאון הפתוח ונסענו צפונה לכיוון פרנקפורט דרך באדן באדן.
כשכמעט הגענו ליעד ראינו עמוד עשן והגענו לפקק. היתה כנראה תאונה גדולה, ונסגר הכביש. פה חוסר היעילות גם של הגרמנים באה לידי ביטוי ועמדנו שעה עד שהצלחנו למזלנו ובעזרת הוויז לברוח דרך תחנת דלק מהפקק ולהגיע לבאדן באדן.
העיר המשופעת בבתים יפים קאזינו ארמון ומדרחוב יפה מנומנמת ביום ראשון ובמזג אויר נוראי שכזה... הטמפרטורה כבר נושקת ל-40 ואין מזגנים לרפואה, לא בחנויות ולא במסעדות... כבשן!
מכיוון שלא היינו מסוגלים לחשוב על לאכול ככה הלכנו אחרי סיבוב של חצי שעה חזרה למיזוג ברכב וחיפשנו בלית ברירה מקדונלד.
במקום להשאר במיזוג ברכב הוחלט להכנס ולאכול במקדונלד... מה ששוב הסתבר כטעות... הקופאית נמסה מחום ועשתה הזמנה שחלקה הגדול טעות כולם ישבו נוטפי זיעה לאכול בחום נוראי ומחנק בתוך הבנין המחומם... אספנו הכל וחזרנו למיזוג ובסוף אכלנו באוטו... שמראה שבחוץ כבר 41.5 מעלות!!!
דרור רצה שבדרך לפרנקפורט נעשה סיבוב קטן דרך העיירה בה ישן בנסיעות עבודה - היידלברג. האמת, בעיני העיר הזו היא גולת הכותרת של כל היום וחבל שמזג האויר הוא כזה חםםםם. העיר שמורה היטב, מלאת אופי ובניינים יפים באמצע עובר נהר גדול. העיר היתה ועודנה עיר אוניברסטאות ולכן בנות הברית לא הפציצו אותה במלה"ע השניה. במעלה הגבעה יש מבצר יפה.
החלטנו כמה שאפשר לטפס עם האוטו, הפעם החלטה טובה, וכך הגענו לראות את המבצר מזויות שונות בלי לסבול.
זהו, התעכבנו מספיק בדרך, ולא נתייבש במלון רותח יותר מדי זמן, אז נסענו עוד חצי שעה לפרנקפורט למלון נחמד וזול צמוד לשדה"ת.
לילה אחרון בפרנקפורט.... מסדרים מזוודות... ומחר טסים.
