עם הכרטיס האדום הסתבר שניתן לנסוע ברכבת לפרייבורג, אז למרות החום הגדול החלטנו לקחת את יסמין ברכבת (זה הכיף שלה בימים אלו - רכבות).
יצאנו לנו לתחנת הרכבת 5-10 דקות הליכה מהפנסיון ועלינו לרכבת. על אף ההתרגשות של יסמין וההתלהבות של כולם ממנה אני התחלתי להרגיש את עומס החום ברכבת... פה לא בנויים להתמודד עם עומסי חום כאלה ומזגן? מה זה? .... תזכירו לי...?
בקיצור 34-35 מעלות ברכבת עם חלונות שהכי פתוח שלהם זה חריצים שבקושי עושים משהו... התבשלנו!
הגענו לפרייבורג מיוזעים לחלוטין אך חלקנו עדיין היה בתחושה שזה היה רעיון טוב...
הלכנו לכיוון הקתדרלה, שהבנו שהאזור שם זה המרכז וחובה להגיע. החלטנו לא לחכות ליום שבת רק בגלל ההמלצות לישראלים לבוא בשבת... השוק וכאלה, במחשבה שאולי יהיה פחות עמוס. ואכן כך היה.
הלכנו ברחובות הנחמדים של העיר, יסמין התקררה והלכה לה בתעלות המים המפורסמות, אני וענבר מדי פעם נכנסנו לחנות זו או אחרת (למזגן). הקתדרלה נחמדה, אבל אחרי כל מה שראינו עד עכשיו... היא לא מרשימה. עומס החם הכבד משפיע על השיפוט שלנו... ופחות התרשמנו העיר.
יצאנו לנו לתחנת הרכבת 5-10 דקות הליכה מהפנסיון ועלינו לרכבת. על אף ההתרגשות של יסמין וההתלהבות של כולם ממנה אני התחלתי להרגיש את עומס החום ברכבת... פה לא בנויים להתמודד עם עומסי חום כאלה ומזגן? מה זה? .... תזכירו לי...?
בקיצור 34-35 מעלות ברכבת עם חלונות שהכי פתוח שלהם זה חריצים שבקושי עושים משהו... התבשלנו!
הגענו לפרייבורג מיוזעים לחלוטין אך חלקנו עדיין היה בתחושה שזה היה רעיון טוב...
הלכנו לכיוון הקתדרלה, שהבנו שהאזור שם זה המרכז וחובה להגיע. החלטנו לא לחכות ליום שבת רק בגלל ההמלצות לישראלים לבוא בשבת... השוק וכאלה, במחשבה שאולי יהיה פחות עמוס. ואכן כך היה.
הלכנו ברחובות הנחמדים של העיר, יסמין התקררה והלכה לה בתעלות המים המפורסמות, אני וענבר מדי פעם נכנסנו לחנות זו או אחרת (למזגן). הקתדרלה נחמדה, אבל אחרי כל מה שראינו עד עכשיו... היא לא מרשימה. עומס החם הכבד משפיע על השיפוט שלנו... ופחות התרשמנו העיר.
השוק נחמד, קצת דוכנים של דברי עץ, צעצועים, ברווזונים לתעלות, סירות לתעלות ואפילו דוכן שכולו מברשות שונות לניקוי בית. בצד השני של הכיכר אוכל (בעיקר נקניקיות חזיר), פירות וירקות. גולת הכותרת אוכמניות, פטל דובדבנים וכו',
אז קנינו בלוברי טרי ונהננו כולנו מהטעם.
בדרכנו חזרה לרכבת עצרנו לצהרים בתוך הכלבו ברחוב הראשי - קייזר. קומה עליונה בופה נחמד מאוד, מחירים סבירים ביותר ואתה מרכיב את הארוחה.
יסמין נרדמה מיד אחרי האוכל והתחלנו בהליכה איטית בדרך לרכבת. נכנסנו לחנויות שונות ויצאנו עם רכישות טובות וזולות במיוחד.... ברחוב הראשי לכל הרשתות הגדולות יש נציגות אז התנחמנו בקניות בפרייבורג :-)
הגענו מיוזעים חזרה לטיטיזי ואני וענבר רצינו קצת לנוח, דרור ויהונתן החליטו שלפני שנצא לפארק המים הם ילכו למוזאון הרכבות המקומי של מרקלין (חינם בכרטיס האדום).
אחרי מנוחה של שעה + חזרו הבנים, נרגשים ממה שראו.
דרור סיפר על מוזיאון גדול עם דגמי רכבות ופרטים מדהימים ושחבל שלא באנו. בגלל שמדובר בכרטיס האדום סיכמנו שנגיע בהזדמנות לפני שניסע.
התלבשנו כולנו בבגדי הים ויצאנו לגלאקסי פרדייס שעם הכרטיס האדום נכנסים שעה וחצי חינם ביום.
נכנסנו למקום וההתלהבות גדולה 6 מגלשות גדולות, 4 קטנות ועוד 4 לילדים ממש קטנים. כולל בריכת תינוקות מוצלחת.
יסמין נהנתה מאוד מהמגלשות והגדולים היו מרוצים. שעה וחצי עברה לה מהר!!! מדי ....
חזרנו לחדר ויצאנו שוב לחפש אוכל רק שרוב המסעדות סוגרות פה את המטבחים בתשע וחצי... אז מצאנו את עצמנו שוב במסעדה/פיצריה מונה ליסה לעוד ארוחה מהירה מוצלחת.
ושוב... אי אפשר ביער השחור להתחמק מכמויות הישראלי הענקיות... אמנם גם אנחנו ישראלים אבל אין ספק שהשתלטנו על גרמניה וזה קצת לא נעים... ומרגיש כמו טיול בצפון....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה