30.6.15 בלאוסי ומטהורן

ליום האחרון שלנו בשוויץ השארנו את הדובדבן... יותר נכון דובדבנים...
התחלנו בנסיעה קצרה יחסית לכיוון ה-blausee אגם קטן וקסום. הצבע הכחול של המים שם נראה כמעט לא אמיתי. המים צלולים ובאגם שוחים דגים שממש אפשר לראות אותם ממרחק.
הסתובבנו בנחת מסביב לאגם ואח"כ אפילו יצאנו לשייט קצר (כלול במחיר) עם סירה שהתחתית שלה שקופה... יסמין היתה מרוצה מהעיניין והתעניינה בבועות האויר שכלואות בתחתית ומדי פעם בדג שעבר לו.

המשכנו בדרכנו לזרמט, בדרך (הקצרה) צריך לעבור מנהרה של 15 קילומטר כשאת המנהרה עושים בתוך רכבת. הרכב מועמס על רכבת משא לנסיעה קצרה וכך עוברים את רכס ההרים הגבוה בדרך לזרמט.
גם אטרקציה.

אחרי נסיעה של שעה נוספת בערך הגענו ליעד. חניון של תחנת הרכבת.
לזרמט לא ניתן להגיע עם רכב, העיר נקיה מרכבים מזהמים, יש בה רק רכבי גולף חשמלים.

עולים על רכבת ונוסעים לעיר החמודה. ממש לפני שמגיעים רואים את גולת הכותרת - המטרהורן.

יצאנו לעיר החמודה ונכנסנו למידע, רצינו להבין עד כמה המחירים לעליה ברכבל מטורפים וכשהגיע תורנו אמרה לנו הפקידה שהגענו מאוחר (13:30) וכנראה שלא נוכל לעלות עד למעלה... אולי אם נמהר נצליח לעלות ולהיות עשר דקות למעלה.
הלכנו במהירות לכיוון הרכבלים קצת מבואסים שהתמזמזנו עם הזמן בבלאוסי ומקווים להספיק בכל זאת לעלות למעלה... הרי חיכינו לזה כל השבוע!
הפקידה אמרה שיקח לנו 20-40 דקות להגיע לרכבלים... אנחנו עשינו את זה בהליכה מהירה בעשר דקות.
כשהגענו הבנו שהמצב לא כזה נוראי, אני ויסמין נעלה עד 3,000 מ' (לתינוקות אסור לעלות מעבור ל-3,000) ודרור והילדים יעלו ל-3,883 וכנראה שיהיה להם קרוב לשעה למעלה.
גם המחיר לא היה מחריד כמו שחששנו... הילדים שילמו 50% ואיך שהוא לכולנו עלה 230 פרנק.
לא בזבזנו זמן וישר עלינו לרכבל... התחלנו במסע למעלה. הנוף מקסים, גם של המטרהורן וגם של זרמט מלמעלה.
יסמין מאוד נהנתה מהחויה!

כשהגענו ל-3,000 מטר נפרדו דרכנו דרור והילדים עלו לגליישר פרדייז ואנחנו נשארנו במסעדה עם נוף יפיפה.
הסתבר מהם שלמעלה יש גם מערת קרח נוספת גדולה ועמוקה שאליהו ירדו במעלית ושהיה להם מאוד קשה לנשום בעיקר בגלל שהיו בלחץ זמן... אבל... היה שווה!!! הנוף מלמעלה מדהים וכשמגיעים לשוויץ אסור לפספס.

בדרך חזרה מהרכבלים עברנו ברחוב המסחר של זרמט, התרשמנו מהרכבים החשמליים ומשיירת רועי עיזים שעברו ברחוב. אכלנו במקדונלד שלדעתי הוא היקר בעולם (מכל המקומות שהיינו בהם...)

יוצאים מזרמט חזרה לאינטרלאקן .... שוב רכבת מזרמט ושוב רכבת בתוך ההר. הגענו מאוחר יחסית למנור פארם באינטרלאקן... אבל מרוצים בסופו של דבר מההספקים.

היום החם נתן אותותיו ובתוך הקראוון חם לוהט... איכשהו הצלחנו לישון. לילה אחרון בשוויץ.